יציקת כלונסאות - תהליך היציקה מכלוב הזיון עד החציבה
ששה וחצי בבוקר, משאית המערבל הראשונה נכנסת לאתר ומתייצבת ליד הבור. בשלוש שעות הקרובות ייכנסו לקרקע 40 קוב בטון, בסדר קבוע וברצף שאסור לשבור. יציקת כלונסאות היא השלב שבו הבור שנקדח הופך לעמוד נושא, ומרגע שהבטון מתחיל לזרום כבר אין דרך חזרה או תיקון תוך כדי.
5 השלבים שבין הקידוח ליציקת הכלונס
בין רגע שהמקדח יוצא מהבור לרגע שהבטון נכנס אליו עוברות דקות ספורות, ובהן נקבע חלק גדול מאיכות הכלונס.
- מדידת עומק: משקולת על סרט מדידה יורדת לתחתית ומאשרת שהעומק תואם לתוכנית ושלא נשאר בוץ בתחתית.
- ניקוי התחתית: שאריות קידוח ובוץ מוצאות החוצה, כי כלונס שיושב על שכבת בוץ שוקע גם אם הבטון מעולה.
- הכנסת כלוב הזיון: הכלוב מונף במנוף או במכונה עצמה ויורד למרכז הבור, עם שומרי מרחק שמחזיקים אותו במרכז.
- קיבוע הכלוב: הכלוב נתלה מלמעלה כך שלא ישקע לתחתית ולא יצוף כשהבטון עולה.
- הזמנת הבטון: רק כשהכול מוכן קוראים למשאית, כי בטון שממתין באתר מאבד את הסומך שלו.
הסדר הזה זהה כמעט בכל אתר. מה שמשתנה הוא כמה זמן הבור יכול לחכות פתוח, וזה כבר תלוי בקרקע ובשיטה שנבחרה מבין סוגי כלונסאות.
יציקת כלונסאות בבור יבש מול יציקה במים
בבור יבש הבטון פשוט נשפך מלמעלה דרך שוקת, ונופל לתחתית בנפילה חופשית.
ברגע שיש מים או תמיסת בנטונייט בבור, נפילה חופשית הופכת לבעיה: הבטון מתערבב עם המים ומאבד את החוזק שלו. הפתרון הוא צינור יציקה, טרמי, שיורד עד קרוב לתחתית. הבטון יוצא מהקצה התחתון ודוחף את המים והבוץ כלפי מעלה, בלי להתערבב איתם. הצינור נמשך למעלה בהדרגה, אבל הקצה שלו נשאר תמיד טבול בתוך הבטון הטרי, וזו הנקודה שהמפקח בודק לאורך כל היציקה. בקידוח CFA הבעיה הזאת נפתרת אחרת: הבטון מוזרם דרך ציר המקדח עצמו תוך כדי משיכתו, כך שאין רגע שבו הוא נופל דרך מים.
נקודות הבקרה לאורך יציקה בטרמי
- עומק טבילת הצינור: הקצה התחתון נשאר בתוך הבטון הטרי לאורך כל היציקה.
- גובה הבטון בבור: נמדד בין משאית למשאית, כדי לדעת מתי לקצר את הצינור.
- הכמות המצטברת: נרשמת מול הנפח המחושב של אותו כלונס.
לקבלן זה אומר צוות גדול יותר, ציוד נוסף ותכנון קפדני של סדר המשאיות. את החלק העליון של הבטון, שמעורב בבוץ, יוצקים בעודף וחוצבים אחרי ההתקשות.
הרצף שאסור לשבור
כלונס אחד נוצק ביציקה אחת רציפה, מהתחתית עד לראש.
הפסקה של יותר מכמה עשרות דקות באמצע יוצרת תפר קר: שכבת בטון שהתחילה להתקשות ומעליה בטון טרי שלא מתחבר אליה כמו שצריך. במקום עמוד אחיד מתקבל עמוד עם חתך חלש בדיוק במקום שאף אחד לא בחר. תפר כזה מתגלה מאוחר יותר בבדיקה, ולכן הקבלן מתאם את משאיות הבטון כך שתמיד יש אחת בהמתנה, ומזמין כמות עם פחת מעל חישוב קוב בטון כלונסאות התיאורטי.
שני דברים נוספים נרשמים בזמן אמת: כמה בטון נכנס לכל כלונס, ובאיזה שלב. פער גדול מהחישוב מספר על התמוטטות דפנות, ופער קטן מדי מספר על היצרות, ושניהם מתועדים בדוח הביצוע של אותו יום.
אחרי היציקה: חציבה, המתנה ובדיקה
הבטון בראש הכלונס תמיד מלוכלך יותר, מעורב בעפר ובמים שעלו עם היציקה, ולכן יוצקים אותו גבוה מהתכנון בעשרות סנטימטרים. אחרי כמה ימים חוצבים את העודף הזה עד לגובה המדויק, חושפים את מוטות הברזל שימשיכו לתוך הקורה, ומנקים את ראש הכלונס.
רק אז אפשר לבדוק אותו.
בשלב הזה מגיעה בדיקת כלונסאות שמאשרת שהעמוד רציף לכל אורכו, ומיד אחריה אפשר לצקת את קורות היסוד ולהמשיך בשלד. בין היציקה לחציבה חשוב שאף כלי כבד לא ידרוס את ראשי הכלונסאות הטריים, ולכן מתכננים מראש את מסלול התנועה של המכונות באתר.
שאלות נפוצות על יציקת כלונסאות
השאלות שחוזרות באתר עצמו, ברוב המקרים בזמן שממתינים למערבל הבא.
כמה זמן לוקחת יציקת כלונס אחד?
הזמן תלוי בקוטר ובעומק, ולרוב מדובר בדקות ספורות עד חצי שעה של יציקה בפועל, אחרי הכנה של הבור והכלוב. אתר שלם עם עשרות כלונסאות נוצק בדרך כלל בכמה ימי עבודה.
איזה בטון משתמשים בכלונסאות?
סוג הבטון נקבע בתוכנית הקונסטרוקטור. בדרך כלל מדובר בדרגת חוזק גבוהה ובסומך שמאפשר לבטון לזרום סביב כלוב הזיון בלי רטט, כי אי אפשר לרטוט בטון בעומק של עשרה מטרים.
מה זה תפר קר בכלונס?
מקום שבו היציקה נעצרה לזמן ארוך, השכבה התחתונה החלה להתקשות, והבטון שנוצק אחריה לא נדבק אליה במלואו. זהו חתך חלש בגוף הכלונס, וזו הסיבה שיוצקים ברצף אחד בלי הפסקות.
