יש רגע מוכר בכל אתר שקודחים בו בחול רווי: המקדח יוצא, ותוך שתי דקות הבור שהיה בקוטר 80 ס"מ כבר לא בקוטר 80 ס"מ. הדופן זורמת פנימה, קרקעית הבור מתמלאת בעפר נופל, והכלונס שייצק לתוכו יהיה צר מהתכנון ומזוהם. קידוח בנטונייט קיים בדיוק בשביל הרגע הזה.
מה תמיסת הבנטונייט עושה בתוך הבור
בנטונייט היא חרסית טבעית שמעורבבת במים ויוצרת תמיסה סמיכה. התמיסה ממלאת את הבור לכל אורכו תוך כדי הקידוח, ופועלת בשתי דרכים במקביל. הראשונה היא לחץ: משקל התמיסה גבוה ממשקל המים בקרקע, ולכן היא לוחצת החוצה על הדפנות ומאזנת את הלחץ שמנסה לדחוף אותן פנימה. השנייה היא איטום: חלקיקי החרסית נדבקים לדופן ויוצרים עליה שכבה דקה ואטומה, שמונעת מהתמיסה לברוח לתוך הקרקע ומחזיקה את הדופן כיחידה אחת.
הבור נשאר מלא בתמיסה עד הרגע האחרון. גם כלוב הזיון יורד לתוך התמיסה, ורק אז מתחילה היציקה.
איך יוצקים בטון לתוך בור מלא בנוזל
זו השאלה שכל מי שנתקל בשיטה בפעם הראשונה שואל. התשובה היא צינור טרמי: צינור פלדה שמוכנס עד קרקעית הבור, והבטון נשפך דרכו מלמטה למעלה. הבטון כבד מהתמיסה, ולכן הוא דוחף אותה כלפי מעלה במקום להתערבב איתה. התמיסה שנדחקת החוצה נאספת בפני השטח, מסוננת וחוזרת למחזור.
הקצה התחתון של הצינור נשאר קבור בתוך הבטון לאורך כל היציקה, וזה הפרט הקריטי בשיטה: אם הצינור נמשך גבוה מדי והקצה שלו יוצא מהבטון, תמיסה נכנסת פנימה ונוצר כיס פגום בגוף הכלונס. בגלל זה יציקת בנטונייט היא עבודה של צוות מנוסה שסופר את אורכי הצינור, ולא של מי שמזדמן לאתר.
מתי הקרקע מחייבת בנטונייט?
- חול רווי או קרקע מתחת למפלס מי התהום, שבה בור פתוח לא שורד את הזמן שבין הקידוח ליציקה
- כלונסאות בקטרים גדולים, שבהם דופן חשופה בשטח גדול היא סיכון ממשי
- עומקים גדולים במיוחד, שמעבר לטווח הנוח של שיטות אחרות
- קרקע עם שכבות מתחלפות, שבה שכבה אחת יציבה והבאה אחריה נשפכת
- מקומות שבהם צריך לשמור על קוטר מדויק לאורך כל העומק, ולא רק בראש הכלונס
בנטונייט מול קייסינג מול CFA
| בנטונייט | קייסינג | CFA | |
|---|---|---|---|
| מה מחזיק את הדופן | לחץ הידרוסטטי של התמיסה | צינור פלדה פיזי | גוף המקדח ואחריו הבטון |
| קוטר ועומק מרביים | הגדולים מבין השלוש | מוגבל בקוטר הצינור | גדול, עד 27 מטר אצלנו |
| קצב ביצוע | איטי יחסית | איטי | המהיר מבין השלוש |
| התארגנות באתר | בריכות תמיסה ומערכת סינון | ציוד להחדרה ולשליפה של הצינור | משאבת בטון בלבד |
| מתאים במיוחד ל | חול רווי, כלונסאות גדולים | חצץ גס ושכבות שנשפכות | בנייה עירונית וכמויות גדולות |
אין שיטה שמנצחת בכל השורות, ולכן הבחירה נעשית מול דוח הקרקע ולא לפי העדפה. אנחנו מבצעים את שלוש השיטות עם ציוד שלנו, אז ההמלצה שתקבלו מאיתנו לא מושפעת ממה שיש במגרש.
יום קידוח בנטונייט באתר
- מכינים את התמיסה בבריכה באתר ובודקים את הצמיגות והצפיפות שלה לפני שמתחילים.
- קודחים כשהתמיסה מוזרמת לבור ברציפות ושומרת על מפלס גבוה, גם כשהמקדח יוצא להתרוקן.
- מנקים את קרקעית הבור מהמשקע שנצבר בה, כדי שהכלונס יישב על קרקע ולא על בוץ.
- מורידים את כלוב הזיון לתוך הבור המלא, במרכוז שמבטיח כיסוי בטון אחיד סביבו.
- יוצקים דרך צינור טרמי מלמטה למעלה, כשהתמיסה הנדחקת נאספת, מסוננת וחוזרת לשימוש.
מה משפיע על העלות
קידוח בנטונייט יקר יותר מקידוח יבש, מפני שהוא מוסיף לאתר מערך שלם: תמיסה, בריכות, סינון, צינור טרמי וזמן. מנגד, הוא לרוב זול יותר מהחלופה של לגלות באמצע הפרויקט שהכלונסאות לא עומדים בתוכנית. הקוטר, העומק והכמות הם שלושת המשתנים העיקריים, ותנאי הגישה משפיעים על ההתארגנות. שלחו לנו תוכנית ביסוס ודוח קרקע ונחזור עם הצעה מדויקת.
