קיר דיפון הוא לא חלק מהמבנה. הוא חלק מהחפירה. תפקידו להחזיק את הקרקע שמסביב לבור בזמן שחופרים אותו, כדי שהעפר לא ייפול פנימה והמבנים והכבישים שבסביבה לא יזוזו. מכיוון שהוא נבנה לפני החפירה ולא אחריה, כל טעות בו מתגלה כשכבר אי אפשר לתקן בקלות.
איך יודעים שהחפירה מחייבת דיפון?
- החפירה עמוקה, וזווית המדרון הטבעית של הקרקע לא תחזיק את הדפנות
- יש מבנה קיים, גדר או כביש בסמוך לגבול המגרש, ואין מקום לחפור במדרון
- המגרש צר, וכל סנטימטר של שטח שנלקח למדרון הוא שטח שאובד למרתף
- הקרקע חולית או רופפת, שבה גם חפירה רדודה לא עומדת
- מפלס מי התהום גבוה, ונדרשת גם הגבלת זרימת מים אל תוך החפירה
בפועל ההחלטה לא שלכם ולא שלנו: מהנדס הביסוס קובע אם נדרש דיפון, איזה סוג, ובאיזה עומק ובאיזה קוטר הכלונסאות. מה שאנחנו מביאים הוא הביצוע המדויק של מה שהוא תכנן.
שלושה סוגים של קיר דיפון מכלונסאות
- קיר מרווח - כלונסאות עם מרווח ביניהם, ובין כלונס לכלונס יש קרקע חשופה או קורות עץ ובטון שממלאות את הרווח. מתאים לקרקע מלוכדת שמחזיקה את עצמה בין העמודים.
- קיר צמוד - כלונסאות בקידוח צמוד, במרווח קטן של כ-5 עד 10 ס"מ ביניהם. זה הסוג הנפוץ, והוא מחייב דיוק גבוה בקידוח כי כל סטייה פותחת פער.
- קיר משיק או חופף - כלונסאות שנוגעים זה בזה או חודרים זה לתוך זה, ויוצרים קיר רציף כמעט אטום. נדרש כשמי תהום או קרקע נזילה מחייבים למנוע מעבר חומר דרך הקיר.
למה סטייה של כלונס אחד היא בעיה בכל הקיר
בכלונס ביסוס רגיל, סטייה קטנה מהאנך היא לרוב עניין שאפשר לחיות איתו. בקיר דיפון היא לא. הכלונסאות אמורים לעבוד יחד כמשטח אחד, וכלונס שסוטה מהקו יוצר פער שדרכו העפר מתחיל לזרום כשחופרים. הפער הזה מתגלה רק בשלב החפירה, כשהקיר כבר יצוק ובאתר יש מחפרון שממתין.
לכן בקידוח דיפון הזמן שמושקע בהצבת המכונה ובכיוון האנך גדול יחסית מזה שבקידוח ביסוס רגיל, וזה נכון לכל אורך העבודה, לא רק בכלונס הראשון.
איך אנחנו מבצעים את הקידוח
- המודד מסמן את ציר הקיר, ולא רק את נקודות הכלונסאות. הציר הוא מה שצריך להישמר.
- מכינים קורת מובל בראש הקיר במקרים שהתכנון דורש זאת, כדי לשמור על המרווחים המדויקים.
- קודחים בשיטה שהקרקע מחייבת: קידוח יבש בקרקע יציבה, CFA או קייסינג כשהיא לא.
- מורידים כלוב זיון ויוצקים כלונס אחר כלונס לפי הסדר שנקבע, ולא בדילוגים אקראיים.
- מוסרים את הקיר לקבלן החפירה, שממשיך לחפור לצדו.
דיפון בצמוד למבנה קיים
זה המקרה הרגיש ביותר, ובדרך כלל גם הסיבה שבגללה נדרש דיפון מלכתחילה. כשקודחים במרחק של מטרים בודדים מיסודות של בניין מאוכלס, שתי שאלות קובעות: כמה רעידות השיטה מייצרת, וכמה קרקע היא מוציאה מסביב לבור. שיטות שעובדות בסיבוב ולא בהלמה עדיפות כאן בבירור, וגם סדר הביצוע נבחר כך שלא ייווצר רצף ארוך של בורות פתוחים באותו קטע. אנחנו קודחים לצד מבנים קיימים מאז 1981, וזו בדיוק העבודה שבה הניסיון נמדד.
