קידוח כלונסאות ליד מבנה קיים - צמוד לבניין שכן
יסודות של בניין ותיק נשענים על קרקע שלא זזה עשרות שנים, ובור כלונס שנקדח לידם הוא הדבר הראשון שמערער אותה. קידוח כלונסאות ליד מבנה קיים מתוכנן סביב שאלה אחת: איך קודחים בלי שהקרקע שמתחת ליסודות השכנים תזוז לכיוון הבור. התשובה נגזרת משיטת הקידוח, מהמרחק שהמכונה צריכה מהקיר ומהבדיקות שעושים עוד לפני שהמכונה מגיעה.
מה קורה ליסודות כשקודחים לידם?
בור פתוח הוא חלל בקרקע, והקרקע שמסביבו נוטה למלא אותו. כשהבור רחוק מכל מבנה, תזוזה קטנה של הדופן לא מעניינת אף אחד. כשהבור נמצא ליד יסוד של בניין, אותה תזוזה עוברת לקרקע שהיסוד נשען עליה, ומשם לקירות, לריצוף ולטיח.
הסיכון גדל כשהקרקע רוויה. בקידוח כלונסאות במי תהום המים מושכים חול לתוך הבור, וכל ליטר של חול שנכנס לבור יצא מאיפשהו, לפעמים בדיוק מתחת ליסוד השכן.
ויש גם את המכונה עצמה: מכונת קידוח כבדה שעומדת צמוד לקיר מעמיסה על הקרקע שליד היסודות.
רשימת בדיקות לפני קידוח ליד מבנה קיים
- תיעוד מצב קיים: מצלמים את הקירות, הסדקים והריצוף בבניין השכן לפני תחילת העבודה, כדי שתהיה נקודת השוואה אם משהו ישתנה.
- היסודות של השכן: בודקים מאיזה סוג הם ובאיזה עומק, כי יסוד שטוח ורדוד מגיב אחרת מכלונסאות עמוקים. הנתון מגיע מהתוכניות של הבניין או מחפירת גישוש.
- מפלס מי התהום: קוראים אותו בדוח הקרקע, כי הוא קובע אם אפשר להשאיר בור פתוח בכלל.
- תשתיות תת קרקעיות: מאתרים צנרת ביוב ומים, כבלי חשמל ותקשורת שעוברים בין המגרשים.
- גישה ומרחק עבודה: מודדים כמה מקום יש למכונה בין הקיר לגדר, ומחליטים מאיזה כיוון היא נכנסת.
- תוכנית מעקב: המהנדס קובע אם צריך נקודות מדידה על הבניין השכן ובאיזו תדירות מודדים אותן.
רוב הבעיות ליד מבנים קיימים מתחילות בסעיף שדילגו עליו ברשימה הזאת, לא בקידוח עצמו.
השיטות שמתאימות לקידוח צמוד למבנה
כלונסאות קדוחים יוצרים הרבה פחות רעידות מכלונסאות שננעצים בהלמות, ולכן הם הבחירה הרגילה ליד מבנים. ההבדל בין שיטות הקידוח הוא מה מחזיק את דופן הבור בזמן העבודה.
מקדח רציף
בשיטת CFA המקדח נשאר בבור עד שהבטון נשאב דרכו ותופס את מקומו. הבור אף פעם לא עומד פתוח, ולכן הקרקע שמסביב כמעט לא זזה.
צינור פלדה
בקידוח צינור מגן הצינור יורד עם המקדח ומחזיק את הדופן פיזית עד היציקה. זו השיטה שבוחרים כשיש שכבת חצץ, מילוי ישן או מי תהום ממש ליד היסודות של השכן.
קידוח יבש
בקרקע מלוכדת ויבשה, קידוח רגיל עובד גם ליד בניין. התנאי הוא שהבור נשאר יציב ונוצק באותו יום, בלי לחכות לילה.
כשליד הבניין צריך גם לחפור מרתף
כלונסאות ביסוס הם חצי מהסיפור. אם הפרויקט החדש כולל מרתף או חניון, החפירה עצמה מתקרבת ליסודות השכנים, וצריך קיר דיפון שיחזיק את הקרקע לפני שמתחילים לחפור.
כשהחפירה יורדת מתחת למי התהום, או כשהקרקע היא חול שזורם, קיר סקנט מכלונסאות שחותכים זה את זה סוגר את הרווחים שדרכם קרקע ומים היו בורחים מתחת לבניין הסמוך.
המרחק מהקיר תלוי במכונה
לכל מכונת קידוח יש מרחק מינימלי בין ציר המקדח לבין הקיר שלידו, והוא נקבע לפי המבנה של המכונה ולא לפי הרצון לחסוך מקום. מכונות גדולות צריכות יותר מרווח, ובמגרש צר בין שני בתים לפעמים רק מכונה קטנה נכנסת בכלל. מחפרון קידוח נכנס לחצרות ולמעברים שמכונה גדולה לא מגיעה אליהם, ומתאים לכלונסאות בקטרים הקטנים של בית פרטי או תוספת בנייה.
לכן כדאי לשלוח לקבלן הקידוחים תוכנית מדידה של המגרש עם מיקום הכלונסאות, עוד לפני שמבקשים הצעת מחיר. ממנה רואים מיד איזו מכונה נכנסת, ואם צריך להזיז כלונס מהקו.
שאלות נפוצות
האם קידוח כלונסאות גורם לרעידות בבניין השכן?
מעט מאוד. מקדח סיבובי חותך את הקרקע ולא הולם בה, ולכן הרעידות קטנות בהרבה מאלה של כלונסאות ננעצים. מה שבאמת מסכן את השכנים הוא קרקע שזזה לתוך הבור, לא הרעידה.
מי מזמין את התיעוד של הבניין השכן?
בדרך כלל היזם או הקבלן הראשי, לפני תחילת העבודה. התיעוד משרת את כולם: אם יופיע סדק, אפשר להראות אם הוא היה שם קודם.
מה עושים אם מופיע סדק בבניין השכן בזמן הקידוח?
עוצרים. משווים לתיעוד המקדים ומזמינים את המהנדס, שמחליט אם להמשיך באותה שיטה, לשנות את סדר הקידוח או לעבור לשיטה שתומכת בדופן.
האם אפשר לקדוח צמוד לבניין כשיש מי תהום?
כן, אבל רק בשיטה שלא משאירה בור פתוח מתחת למפלס המים. מקדח רציף או צינור פלדה מחזיקים את הדופן, והיציקה נעשית מלמטה למעלה כך שהבטון דוחף את המים החוצה ולא מושך עוד חול מתחת ליסודות.
