בדיקת כלונסאות - בדיקת שלמות סונית ותקן ביצוע

טכנאי מכה בפטיש קטן על ראש כלונס יצוק, חיישן קטן קולט את הגל שחוזר, והמסך מראה אם הבטון רציף לכל האורך או שיש בו משהו. בדיקת כלונסאות נועדה בדיוק לזה: לוודא שעמוד הבטון שקבור עשרה מטרים באדמה באמת נראה כמו שהמהנדס תכנן. הבדיקה נעשית ימים אחדים אחרי היציקה, לפני שיוצקים מעליה קורות ורצפה, וכשעדיין אפשר לתקן.

4 הליקויים שבדיקת כלונסאות מחפשת

הכלונס הוא האלמנט הקונסטרוקטיבי היחיד בבניין שאף אחד לא רואה אחרי הביצוע.

קורה, עמוד או קיר אפשר לבדוק בעין, למדוד ולתקן. כלונס נעלם באדמה ברגע שהבטון נכנס, וכל מה שנשאר מעליו הוא ראש בטון בקוטר חצי מטר. הבדיקה היא הדרך היחידה לדעת מה קרה בעשרה המטרים שמתחת, והיא מחפשת ארבעה ליקויים:

• היצרות בחתך: הבור נסגר חלקית לפני היציקה, והכלונס דק מהמתוכנן בנקודה מסוימת.
• חלל או קן חצץ: הבטון לא מילא את החתך במלואו והשאיר כיס.
• ערבוב עם קרקע: עפר או בוץ שנפלו לבור מהולים בבטון ומורידים את חוזקו.
• תפר קר: היציקה נעצרה, השכבה התחתונה התקשתה, והבטון שמעליה לא נדבק אליה.

הבעיות האלה לא נולדות בבדיקה, הן נולדות בקידוח ובשעת היציקה. לכן כלונסאות שנקדחו ונוצקו נכון כמעט תמיד עוברים את הבדיקה בלי אירועים, וכאלה שנעשו בחיפזון מגלים את זה בדיוק כאן.

שיטות הבדיקה הנפוצות בישראל

לא כל בדיקה מודדת את אותו דבר, ולכן לפעמים משלבים שתיים.

בדיקת שלמות סונית

הבדיקה הנפוצה ביותר, ובעגה המקצועית PIT. מכים בפטיש על ראש הכלונס, חיישן קולט את גל ההד שחוזר מהתחתית ומכל שינוי חתך בדרך, והתוכנה מציגה גרף. הבדיקה זולה ומהירה, אפשר לבדוק עשרות כלונסאות ביום אחד, והיא מאתרת היצרויות, חללים גדולים ושברים. את העומק המדויק ואת איכות הבטון היא לא מודדת.

בדיקת קרוס הול

לפני היציקה קושרים לכלוב הזיון שני צינורות פלדה או יותר. אחרי שהבטון התקשה מכניסים לצינור אחד משדר ולשני מקלט, ומודדים את מהירות הגל בין הצינורות לכל אורך הכלונס. הבדיקה מדויקת הרבה יותר, מזהה בדיוק באיזה עומק הבעיה, ומשמשת בכלונסאות גדולים, עמוקים או קריטיים. החיסרון: צריך להחליט עליה מראש, כי בלי הצינורות אי אפשר לבצע אותה.

מבחן העמסה

בודקים את הכלונס בעומס אמיתי, לרוב בכלונס ניסיון שנקדח לפני תחילת הפרויקט. זו הבדיקה היקרה ביותר ומבצעים אותה כשיש ספק בהנחות התכנון או במבנים גדולים במיוחד.

העיתוי, ההיקף ומי מזמין את הבדיקה

העיתוי פשוט: אחרי שהבטון הספיק להתקשות, ולפני שממשיכים לבנות מעליו. בפועל מדובר בכמה ימים עד שבועיים מהיציקה, ואחרי שראשי הכלונסאות נחצבו לגובה הנכון ונוקו.

• מי מזמין: המזמין או המפקח מטעמו, ולא הקבלן המבצע. מעבדה מוסמכת חיצונית מבצעת.
• כמה: ההיקף נקבע בתוכנית ובדרישות המפקח, ובפרויקטים רגישים בודקים את כל הכלונסאות.
• מה מקבלים: דוח עם גרף לכל כלונס וסיווג תקינות, שנשמר בתיק הפרויקט.
• מי מחליט: מהנדס הביסוס. הוא זה שקובע אם ממצא דורש תיקון, כלונס נוסף או שום דבר.

בכלונסאות שנקדחו בקרקע קשה, ובעיקר בקידוח קייסינג שבו הצינור מגן על הדופן לכל אורך העבודה, אחוז הממצאים נמוך מלכתחילה. אותו הדבר נכון בקידוח שבו הדפנות נתמכות לאורך כל הזמן.

ממצא בגרף: מה קורה מכאן

ממצא בגרף הוא לא בהכרח כלונס פסול.

חלק מהאותות שנראים חשודים מוסברים בשינוי קרקע או בראש כלונס לא נקי, ולכן הצעד הראשון הוא בדרך כלל בדיקה חוזרת אחרי ניקוי או יישור של הראש. אם הממצא נשאר, מהנדס הביסוס בוחן את חומרתו ואת מיקומו לעומק, ומחליט בין כמה מסלולים: חציבה ותיקון של החלק העליון, הזרקת בטון או צמנט לאזור הפגוע, הוספת כלונס לידו שייקח חלק מהעומס, או שינוי בתכנון הקורה שמעליו. במקרים נדירים באמת מוותרים על הכלונס לגמרי ומחליפים אותו.

מה שאף פעם לא עושים זה להמשיך לבנות ולקוות. תיקון בשלב הזה עולה יום עבודה, ואותו תיקון אחרי שהשלד עומד כבר לא באמת אפשרי.

בפועל, רוב הממצאים שנפתחים לבדיקה חוזרת נסגרים בלי תיקון בכלל. הסיבה פשוטה: הגרף רגיש לכל שינוי בחתך ובקרקע, וראש כלונס שלא נוקה כראוי מייצר אות שנראה חמור בהרבה ממה שהוא. לכן מעבדה מנוסה לא ממהרת להכריז על פסילה, ומהנדס הביסוס מקבל תמיד את הדוח המלא ולא כותרת אחת.

ביצוע נכון מוריד את מספר הממצאים

רוב הפסילות מגיעות מאותן סיבות חוזרות: יציקה שנקטעה, כלוב שנצמד לדופן, קרקע שהתמוטטה לתוך בור פתוח, או בטון שהוזמן בכמות קטנה מדי. כולן קשורות לאופן שבו בוצע קידוח הכלונסאות באתר, ולא לבטון עצמו.

כולן ניתנות למניעה ביום העבודה עצמו, בעיקר ברישום צמוד של כמות הבטון מול הנפח המחושב ובעבודה רציפה בלי הפסקות מיותרות. גם בחירת השיטה משפיעה: ככל שהדפנות נתמכות זמן רב יותר, כך קטן הסיכוי שקרקע תיפול לבור בין הקידוח ליציקה.

קבלן שמתעד את הביצוע, מוסר דוח כלונסאות מסודר עם עומקים וכמויות, ומגיע עם מכונות מתאימות לקרקע, נכנס לבדיקה במצב אחר לגמרי. חברת קידוחים שעובדת עם ציוד משלה ומכירה את הקרקע באזור יודעת מראש איפה הסיכון, ומתאימה את השיטה לפני שהמקדח נוגע באדמה.

שאלות נפוצות על בדיקת כלונסאות

מה ששואלים מזמינים ומפקחים ברגע שמגיע הזמן להזמין את הבדיקה בפועל.

מתי מבצעים בדיקת כלונסאות?

אחרי שהבטון התקשה מספיק וראשי הכלונסאות נחצבו ונוקו, בדרך כלל כמה ימים עד שבועיים מהיציקה. תמיד לפני שיוצקים את הקורות והרצפה מעליהם.

כמה עולה בדיקת שלמות לכלונס?

המחיר נקבע לפי מספר הכלונסאות והמרחק לאתר, והוא נמוך בהרבה מכל תיקון שיידרש אם בעיה תתגלה מאוחר יותר. הצעת מחיר מתקבלת ישירות ממעבדה מוסמכת.

מי אחראי להזמין את הבדיקה?

המזמין או המפקח מטעמו, דרך מעבדה מוסמכת שאינה קשורה לקבלן המבצע. הקבלן אחראי להכין את ראשי הכלונסאות לבדיקה ולספק את נתוני הביצוע.

מה קורה אם כלונס נמצא פגום?

מהנדס הביסוס מחליט. האפשרויות הן בדיקה חוזרת, חציבה ותיקון, הזרקה, הוספת כלונס סמוך או שינוי בתכנון הקורה. החלטה כזאת מתקבלת תמיד על סמך הדוח והמיקום המדויק של הממצא.