קידוח CFA הוא היום שיטת הקידוח הנפוצה ביותר לכלונסאות בישראל, והסיבה מכנית לגמרי: זו השיטה היחידה שבה הבור לא נשאר פתוח אפילו לרגע אחד. בקרקע חולית, בחמרה רופפת או מתחת למי תהום, בדיוק ההבדל הזה הוא מה שקובע אם הכלונס ייצא שלם או שדופן הבור תישפך לתוכו לפני היציקה.
מקדח רציף, ציר חלול ובטון שנכנס מלמטה
CFA הוא קיצור של Continuous Flight Auger, מקדח רציף. מדובר במוט פלדה ארוך שספירלה עוטפת אותו לכל אורכו, והוא חלול במרכזו. המקדח מסתובב וחודר לקרקע עד לעומק שנקבע בתוכנית הביסוס, כשהעפר נאסף על הספירלה ונשאר עליה. כשהמקדח מגיע לתחתית, משאבת בטון מזרימה בטון בלחץ דרך הציר החלול, והבטון יוצא בקצה התחתון בדיוק באותו רגע שבו מתחילים למשוך את המקדח כלפי מעלה.
קצב המשיכה וקצב הזרמת הבטון מסונכרנים: הבטון תמיד תופס את החלל שהמקדח מפנה, ולכן אין רגע שבו יש חלל ריק בקרקע. בסוף התהליך יש עמוד בטון טרי מהתחתית עד פני הקרקע, ואז מוכנס אליו כלוב הזיון בעזרת משקל או ויברציה, לפני שהבטון מתחיל להתקשות.
למה הדפנות לא מתמוטטות
בקידוח יבש רגיל, אחרי שמוציאים את המקדח נשאר בור פתוח שמחכה לכלוב ולבטון. בקרקע יציבה זה עובד מצוין. בחול, בחצץ רופף או מתחת למפלס מי התהום, הדופן מתחילה לזרום פנימה תוך דקות, הבור מאבד את הקוטר שלו והכלונס יוצא צר או מלוכלך בעפר.
ב-CFA הבעיה הזאת פשוט לא קיימת. כל עוד המקדח בקרקע, גוף המקדח והעפר שעל הספירלה תומכים בדופן. ברגע שהמקדח מתחיל לצאת, הבטון כבר נמצא שם ולוחץ החוצה על הדופן. אף שלב בתהליך לא מותיר את הקרקע ללא תמיכה, וזה מה שמאפשר לקדוח בקרקעות שבשיטה אחרת היו דורשות צינור קייסינג או תמיסת בנטונייט.
באילו מקרים קידוח CFA הוא הבחירה הנכונה?
- קרקע חולית, חמרה רופפת או שכבות שמתמוטטות בקידוח פתוח
- מי תהום גבוהים, כשקידוח יבש כבר לא אפשרי
- בנייה עירונית צפופה: השיטה עובדת בסיבוב ולא בהלמה, כמעט בלי רעידות, ולכן מתאימה לקידוח לצד בניינים מאוכלסים
- פרויקטים עם מספר גדול של כלונסאות, שבהם קצב הביצוע היומי הוא מה שקובע את לוח הזמנים
- עומקים גדולים, עד 27 מטר עם המכונות שברשותנו
שלבי הביצוע באתר
- סימון ותכנון גישה - המודד מסמן את מיקומי הכלונסאות לפי תוכנית הביסוס של המהנדס, ואנחנו בודקים גובה עבודה, מרווחים מגדרות ומבנים, ודרך כניסה למובילית.
- הצבת המכונה - מכונת ה-CFA מגיעה על מובילית, מתייצבת מעל נקודת הקידוח ומכוונת לאנך. הדיוק בשלב הזה קובע את הסטייה של הכלונס לאורך כל העומק.
- קידוח רציף - המקדח חודר עד לעומק המתוכנן ברצף אחד, בלי לצאת ובלי לרוקן. העפר עולה על הספירלה ונשאר עליה.
- יציקה תוך כדי משיכה - הבטון מוזרם דרך הציר החלול תחת לחץ, והמקדח נמשך למעלה בקצב מבוקר. המשאבה מודדת את כמות הבטון שנכנסה מול העומק שנפתח, וזו הבקרה שמוודאת שאין חוסר.
- הורדת כלוב הזיון - מיד אחרי היציקה, לתוך הבטון הטרי, בעזרת ויברציה או משקל. יש חלון זמן קצר לפעולה הזאת, ולכן כלוב הזיון מחכה מוכן בצד לפני שהקידוח מתחיל.
- ניקוי ומעבר - העפר שעלה על הספירלה מפונה הצידה והמכונה עוברת לנקודה הבאה. בפרויקט מסודר, המחזור הזה חוזר על עצמו עשרות פעמים ביום.
מכונות ה-CFA שלנו
ברשות דן קידוחים מכונות CFA מהגדולות בארץ, ואיתן אנחנו מבצעים כלונסאות CFA בעומק של עד 27 מטר. המכונות בבעלות החברה ומופעלות על ידי הצוות שלנו, כך שאין תלות בקבלני משנה ואין המתנה לזמינות של ציוד שכור. לצד מכונות ה-CFA יש לנו מכונות קידוח סיבוביות לקידוח יבש בקטרים של 45 עד 350 ס"מ, ומחפרוני קידוח לעבודות שמכונה גדולה לא נכנסת אליהן.
CFA, בנטונייט או קייסינג
שלוש השיטות פותרות את אותה בעיה, קרקע שלא מחזיקה את עצמה, בשלוש דרכים שונות. בקידוח CFA התמיכה מכנית ומגיעה מהמקדח ומהבטון, והיא המהירה מבין השלוש. בקידוח בנטונייט התמיכה הידרוסטטית: הבור מלא בתמיסה שלוחצת על הדפנות עד היציקה, וזו השיטה שמאפשרת את הכלונסאות הגדולים והעמוקים ביותר. בקידוח קייסינג התמיכה פיזית לגמרי, צינור פלדה שנכנס לבור ומחזיק אותו, והיא מנצחת בשכבות מתמוטטות במיוחד ובחצץ גס.
בפועל הבחירה נקבעת בשטח לפי דוח הקרקע, העומק הנדרש והקוטר שהמהנדס תכנן. שלחו לנו את תוכנית הביסוס ונגיד לכם באיזו שיטה נכון לעבוד באתר שלכם.
מה קובע את המחיר של קידוח CFA
המחיר של כלונסאות CFA נגזר מהקוטר, מהעומק, ממספר הכלונסאות באתר ומתנאי הגישה. ככל שיש יותר כלונסאות באותו אתר, המחיר ליחידה יורד, כי עלות ההובלה של המכונה וההתארגנות באתר מתחלקת על יותר עבודה. תנאי גישה קשים, מגרש צר או צורך לפרק ולהרכיב מחדש מעלים את העלות. שלחו תוכנית ביסוס ותקבלו הצעת מחיר מפורטת, ללא עלות וללא התחייבות.
